"אדם מאובחן כלקוי למידה כאשר הישגיו במבחנים סטנדרטיים בקריאה, בחשבון או בהבעה בכתב, המועברים לו באופן אינדיבידואלי, נמוכים במידה משמעותית מהמצופה ע"פ גילו, רמת השכלתו ורמת המשכל שלו, ובעיות הלמידה גורמות להפרעות משמעותיות בהישגיו האקדמיים או בפעילויות יומיום אחרות הדורשות מיומנויות קריאה, חשבון או כתיבה".
 
 
חשוב לזכור כי:
- אינדיבידואלים עם ליקויי למידה מרכיבים קבוצה הטרוגנית.
- קיימים מאפיינים רבים של לקויות, אך כל פרט הוא מיוחד ויציג רק חלק מהמאפיינים.
- אותה לקות יכולה לבוא לידי ביטוי באופן שונה בגילאים שונים.
- ילד יאובחן כלקוי למידה מגיל 6 שנים. עד אז הוא בסיכון לליקויי למידה.

השכיחות היא בין 6%-10% באוכלוסייה.

פענוח
1. תהליכים חזותיים-תפיסתיים: זיהוי הגירויים הגרפיים והבחנה ביניהם : ב כ נ ת ח ה ר
2. תהליכים פונולוגיים: עיבוד צלילי הדיבור ומודעות פונולוגית.
3. תהליכים טמפורליים: קצב עיבוד המידע החזותי והצלילי והסינכרוניזציה ביניהם.
 
הפקת משמעות
1. אוצר מילים
2. ידע דקדוק ותחביר
3. זיכרון
4. ידע עולם
5. יכולת הפשטה והמשגה
6. תהליכי פענוח

דיסלקציה – הגדרה ב DSM-IV
"חסך בהתפתחות המיומנויות הקשורות בהכרת המילים ובהבנת הנקרא. חסך זה אינו נגרם מפיגור שכלי או מאי הסתגלות לבית הספר ואף לא מבעיות ראייה או שמיעה. קיימת עדות להפרעות בתהליכי הלימוד והישגים נמוכים בלימודים או בפעילויות יומיומיות הדורשות מיומנות קריאה או כאשר הקריאה בקול היא איטית, מהוססת, מקוטעת, מלווה בשיבושים בקריאת המילים בחילופי מילים או בהשמטתן".
 
• קשיי קריאה הוא הנושא הנחקר ביותר במחקר על לקויות למידה.
• 60%-80% מכלל המאובחנים עם ליקוי למידה מתקשים בקריאה.
 
איך מודדים דיסלקציה?
הפענוח נמדד ע"פ דיוק בקריאה וקצב הקריאה.
הבנת הנקרא ע"פ הבנת התוכן והסקת מסקנות.

סימנים מוקדמים לדיסלקציה:
1. היסטוריה משפחתית.
2. עיכוב בדיבור.
3. קשיים בעיבוד צלילי השפה:
  • חיקוי לא מדויק של מילים
  • שיבוש בהגיית מילים ("קלבת שבת", "תותכים" במקום "חותכים")
  • קושי בהבחנה שמיעתית (גמל – דמל, כביש – גביש)
4. היסוס בדיבור שאינו גמגום התפתחותי.
5. קשיים בחריזה.
6. קשיים במודעות פונולוגית.
7. קושי בקשר בין הגירוי החזותי לשמיעתי:
  • קשיי שיום ושליפה – שיום צבעים, זכירת שמות הילדים בגן, בלבול בשמות הילדים,
    שיום ספרות, שיום אותיות.
  • קשיי רצף – למידת רצף ימי השבוע, חודשי השנה, מילות שירים, ספירה לפי סדר,
    רצף הא"ב.
 
 
 דיסקלקוליה
• לקות למידה הפוגעת ביכולת לרכוש את המיומנות האריתמטית הצפויה בכל שלב ושלב של התפתחות הילד.
   קיים קושי ברכישה של מושגים מתמטיים ובלמידה לחשב.
• מדובר בהפרעה מוחית עם נטייה גנטית משפחתית.
• שכיחות 6.5% בישראל. יחס בנים לבנות 1:1
• ב- 35%-40% מהמקרים עם לקות למידה נוספת (ADD, דיסלקציה)
 
קשיים מרכזיים בקרב ילדים עם קשיים במתמטיקה:
1. קשיים ביחסים מרחביים.
2. קשיים בתפיסה חזותית ומוטורית.
3. קשיים בשפה ובקריאה.
4. קשיים במושגי זמן וכיוון.
5. קשיי זיכרון.
6. קשיי קשב וריכוז, עיבוד מידע.
7. חוסר באסטרטגיות לפתרון בעיות.
8. חרדה ממתמטיקה.

 
ADHD – הגדרה של ה DSM-IV

מורכב מ-3 תחומים של קושי בשליטה בהתנהגות:
- בעיות בטווח הקשב (צריך שיהיה 6 מתוך 9 סימפטומים לפחות)
- בשליטה בדחפים (הפעלת עכבות – 6 מתוך 9 סימפטומים לפחות)
- ברמת הפעילות (6 מתוך 9 הסימפטומים לפחות)

הערה: מרכיב המוטיבציה של הילד משפיע על התבטאות התסמונת. כמו כן, לחינוך יש תפקיד מכריע ברדוקציה של התופעה. בנוסף, הפרעת קשב וריכוז אינה מוגדרת כליקוי למידה, אך לרבים מהסובלים מהפרעות קשב וריכוז יש גם לקויות למידה.

שכיחות : בין 5%-10% יחס של 1:4 בנות לבנים.

גורמים ל –ADD
תורשה – הגורם העיקרי, פגיעת ראש, חומרים הנצרכים בזמן ההריון-סיגריות, סמים ואלכוהול. חשיפה למזהמים סביבתיים כמו עופרת, מחסור בחמצן בזמן הלידה, משקל לידה נמוך/גבוה מדי, לידה מוקדמת/מאוחרת.

ישנן  תסמונות רפואיות שונות המחקות סימפטומים של ADD – מתן ריטלין במקרים אלה עלול להחמיר את הסימפטומים.

יתרונות של ADD:
יצירתיות – נמצא דמיון במבנה המוחי בין מוחות של אנשים שאובחנו כבעלי הפרעת קשב ובין אנשים בעלי יצירתיות גבוהה. מדובר ביכולת להעלות מחשבות ספונטניות, לא מצונזרות התורמות לחשיבה יצירתית.
קיים יתרון במקצועות כמו: ספורט, תקשורת, יזמות ושיווק, קולנוע ותיאטרון,  ניהול ועוד.

מאפיינים נוספים:
- אנרגטיים, מלאי מרץ
- מנסים דברים חדשים
- אתלטיים
- בעלי דמיון עשיר
- מתלהבים
- כריזמטיים
- אומנותיים
- בעלי חוש הומור
- מוח פתוח
 
 
לקות למידה לא מילולית (NVLD)
1. תפיסה – חסך תפיסתי-תחושתי, קושי בקואורדינציה, יכולת מרחבית חזותית.
2. מיומנויות לימודיות – הבעה בע"פ לא תקינה, קשיי איות, קשיים בחישובים מתמטיים.
3. תחום חברתי – קשיים בולטים, כולל הבנת מצבים חברתיים, תקשורת בינאישית, נטייה להסתגרות חברתית.
4. קשיי קשב וריכוז והיפראקטיביות.

הערה : החומר התיאורטי נלקח מתוך קורס "אימון אישי לבעלי הפרעות קשב וריכוז" (המרכז לאימון  התנהגותי), באדיבות ליסה גרוסמן וד"ר איריס ברכוז.


לפרטים נוספים ויצירת קשר